החלטה
לפני בקשה לתיקון כתב התביעה
התובעת- חברה יזמית- בקשה לבצע עבודות במסגרת תכנית מתאר ארצית מס' 38, בבניין בו מתגוררת הנתבעת בדירת הוריה שנפטרו. התובעת ובעלי הדירות בבניין, באמצעות נציגות מדיירי הבניין, ניהלו מו"מ, אשר בסופו הגיעו לסיכום באשר לנוסח ההסכם.
לטענת התובעת, לאחר שגובש ההסכם הסופי , ומשנתבקשה הנתבעת לחתום על ההסכם ולהעביר את הבעלות בדירה על שמה לצורך יישום התכנית, סירבה לעשות כן בתירוצים שונים, העמידה לתובעת דרישות שונות ואף לאחר שאלה נענו בחיוב- לא שתפה פעולה עם הדרישות.
לשיטת התובעת, סירובה של הנתבעת לחתום על ההסכם ולפעול לקיומו, מסב לה נזקים, שכן מלבדה- חתמו על ההסכם כל דיירי הבניין. הואיל ונדרשת חתימה של מלוא הדיירים- הרי שאין באפשרותה להוציא התכנית לפועל. עוד טוענת היא כי ניהול המו"מ עם הנתבעת נעשה בחוסר תום לב.
מנגד, טוענת הנתבעת, בין היתר, כי התכנית אותה הגישה התובעת לועדה המקומית לתכנון ובנייה שונה במהותה מן התכנית הראשונה אשר עליה הסכימו הדיירים ולפיכך, קיימים כיום בעלי דירות נוספים אשר מתנגדים לתכנית שהוגשה.
כעת, עותרת התובעת לתיקון כתב תביעתה, כך שכתב התביעה יכלול פירוט הטענות העובדתיות הנוגעות לבקשה להיתר הבנייה שהוגשה לועדה המקומית לתכנון ובנייה.
המשיבה מתנגדת לתיקון, שכן לשיטתה, הבקשה, אשר נובעת במהותה מכתב ההגנה שהוגש וכלל טענות עליהן מבקשת המבקשת להגיב כעת, הוגשה בשיהוי ומבלי להצביע על טעמים מיוחדים למתן הארכה.
עוד טוענת המשיבה כנגד היעדר צירוף תצהיר לבקשה והיעדר פירוט התיקונים, אולם אינני נדרשת לטענות אלה, שכן במסגרת תשובתה לתגובה- תיקנה זאת המבקשת.
דיון והכרעה-
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי : "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת".
גישתו של בית המשפט, בכל הנוגע לתיקון כתב התביעה הינה גישה ליברלית. זאת, מאחר ויש בכך כדי להביא לייעול ההליך המשפטי. כך, יעדיף בית המשפט את תיקון כתב התביעה, מקום בו ניתן לעשות כן, על פני מחיקתו.
כך, בע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3), 214 (להלן: "פס"ד אגמון"), קבע כב' בית המשפט העליון כי- "הלכה היא, כי בית המשפט לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידנו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990), 328). כן, אפשרו תיקון כתב התביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84, בע"מ 755, אמר על כך השופט חלימה, כי- 'לא יכולה להיות מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב המתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת על ידי פסיקת הוצאות."
במקרה דנן, דרוש התיקון לצורך גיבוש המחלוקות האמיתיות הנטושות בין הצדדים , בהליך הנמצא בשלב המקדמי. עם זאת, המבקשת לא הצביעה על הטעם בגינו לא פורטו העובדות נשוא בקשת התיקון, בכתב התביעה הראשון שהוגש, ומדוע מבוקש התיקון רק כעת. לפיכך, על מנת לאזן בין זכות זו, לזכות הנתבעת אשר נשאה בהוצאות הגשת כתב ההגנה ותיאלץ לשאת בהן פעם נוספת- הריני מתירה את התיקון בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה, בסך 3,500₪, בתוך 30 יום.
התובעת תגיש כתב תביעתה המתוקן תוך 30 יום מבצוע התשלום לנתבעת.
הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן.
התיק יובא לעיוני בעוד 90 יום.
ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.